קבוצת מספרי הסיפורים פעלה בשנים 2009 – 2010, כשתסכיתים היו ממש בתחילת הפופולריות שלהם בארץ, וספרי שמע בעברית היו בחיתוליהם. בתקופה של שנה וחצי בערך הקלטנו כ-15 תסכיתים (לא כולל התסכית-זמר, זומבי.קון 2010, שנוצר בקבוצה ואחר כך הפך למחזמר של ממש). זה היה פרוייקט שאפתני להחריד, ללא כוונת רווח, שנבע מאהבה עצומה לסיפורי שמע וגזל כל דקה מהזמן הפנוי שלנו.
יוזם הרעיון היה ניר קיטרו, חובב פודקאסטים ענק ושחקן נהדר, שהקים את הקבוצה. סתיו דריימן, המוזיקאי הנפלא, כתב מוזיקה מקורית לכל הפרקים (כולל אות הפתיחה הקסום), הוסיף אפקטים מיוחדים וערך. שי שחם, המפיק שלנו, דאג שתסכיתים יצאו בזמן, שחזרות יתקיימו, ששחקנים יגיעו ושהכל יתקתק כמו שעון – ולא פחות חשוב, היה נוכחות מרגיעה מאוד שפתרה כל ויכוח וכל דרמה. אני בחרתי את הסיפורים שיהפכו לתסכיתים, עיבדתי או ערכתי את העיבודים שלהם, ביימתי את ההקלטות, ועזרתי בעריכה כשלסתיו נמאס.
חלק מהתסכיתים נכתבו ככאלו מראש (בעיקר על ידי הסופרות המוכשרות יעל פורמן וקרן לנדסמן), אבל רוב האחרים היו עיבודים של סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה שאהבנו (כלומר, שאני אהבתי, ומכרתי לאחרים 🙂 ). העיבודים תמיד נעשו בהסכמת הסופר.ת. תמיד שמחנו לקבל סיפורים חדשים ותסכיתים חדשים, וכל תקופה קיימנו אודישנים פתוחים, כי רצינו מגוון של קולות מעניינים, גם בלי ניסיון במשחק או בקריינות.
בשנה וחצי של פעילות הקבוצה קרה לא מעט: כשההצבעה לשלב ב' של פרס גפן התחילה, הקלטנו את הסיפורים המועמדים לפרס (בלי לעבד אותם לתסכיתים, כמובן). כשעבדנו על "זומבי.קון 2010" (שהוא באופן אירוני ועצוב אחד התסכיתים שהוקלט ומעולם לא נערך והועלה), יצאנו לפגרה והקלטנו הודעת פגרה מצחיקה. בעקבות אירועי הבר נוער שהיו קשים עבור כולנו מאוד, הקלטנו את אחד התסכיתים שאני הכי גאה בהם, "תשכח ימיני", שכתבה יעל פורמן המצויינת. אבל כאמור, זה בעיקר היה פרוייקט פסיכי וסופר שאפתני, שגזל המון זמן מכל המעורבים ולא היה אפשרי להמשיך לקיים במסגרת התנדבותית (אגב, זה המקום לומר שאם מישהו אי פעם היה רוצה להעסיק אותי ככותבת / מעבדת / במאית תסכיתים וספרי שמע בתשלום, אני פנויה! 😉 )
כמה שנים אחרי שהפסקנו לפעול (למרות כל האמור על כמה עבודה זה היה, אני מטילה את האשמה הבלעדית על כתפיו של ניר קיטרו החוצפן שהעז לעזוב את הארץ), קרס אחד השרתים של אייקאסט, שבו אוחסנו בין השאר התסכיתים שלנו, והתברר שלא היה גיבוי. מאז, כל תקופה מישהו היה נזכר בהם ושואל אותי איפה התסכיתים של מספרי הסיפורים, והייתי מתנצלת ומבטיחה שאעלה אותם ליוטיוב או להורדה כשיהיה לי זמן, ואולי אפילו כפודקאסט. אבל האמת המרה היא שתמיד הייתי האדם הכי טכנופובי בקבוצה הקטנה שלנו, והתמודדות עם הצד הטכני הזה שנראה לאחרים מאוד פשוט גרמה לי לחרדה. אבל הנה הם, סוף סוף, כל תסכיתי קבוצת מספרי הסיפורים (למעט כאמור שני תסכיתים מעולים שהוקלטו אך מעולם לא נערכו – אבל בואו לא נדבר על דברים עצובים).
כמה מהתסכיתים האלו לא עמדו במבחן הזמן, או שהייתי מעבדת אותם אחרת היום, אבל אני עדיין גאה בהם מאוד, שמחה מאוד שהייתי חלק מהקבוצה הזו, ובסך הכל חושבת שמדובר בפרוייקט נהדר. מוזמנותים לשפוט בעצמכםן.
זה מקום טוב להגיד תודה לא רק לשלושת שותפיי המהממים לפרוייקט, אלא לכל הא.נשים המופלאימות שתרמו את קולםן, כתיבתםן ומרצםן לפרוייקט לאורך השנים. תודה שחלמתםן איתנו.
חיפשתי עכשיו את קבוצת מספרי הסיפורים בגוגל והגעתי אל הפוסט הזה. אני זוכר את התסכיתים מאוד לטובה וגם ראיתי את זומבי.קון באייקון והוא היה ממש מצוין. מאוד נחמד שהתסכיתים זמינים עכשיו בספוטיפיי.