עדכון: אפריל 2024.
ב-5 באוקטובר 2023 זכיתי בפרס גפן על ספרי "שומרי הערים". ביליתי את ה-6 באוקטובר בהתאוששות מפסטיבל אייקון, ולא הספקתי את מילות התודה שלי על הזכייה לפני ה-7 באוקטובר. לכן הן מתפרסמות כאן.
***
כמה מילות תודה על פרס גפן: תודה לאגודה למדב ופנטזיה שמחלקת את הפרס הזה כבר כמעט 25 שנים, לעורכת נועה מנהיים, להוצאת זמורה ביתן, לעשרות קוראות וקוראי בטא, תחקירניות ותחקירנים שעזרו לי עם הספר. לעורכים אהוד מימון ורמי שלהבת שערכו גרסאות מוקדמות של חלק מהסיפורים. לכל מי שקראה את הסיפורים ובאה לספר לי שהיא אהבה אותם. לכל מי שכתבה ביקורת על הספר, לכל מי שהמליץ עליו לחברים, לכל מי שדירגה בגודרידס, לכל מי שהציעו רעיונות לסיפורי שומרי ערים או סיפרו לי איזה משקה הם מדמיינים לעיר או ליישוב שלהם. לכל מי שתרמה ותרם לפטריאון שלי לאורך השנים. לכל מי שכתבה פאנפיק, או ציירה פאנארט. לכל מי שבאו לספר לי שהם יודעים איך רוחות הערים שלהם נראות. לכל מי שחלם וחלמה יחד איתי. וכמובן, לכל מי שהצביעו לי.
השנה שהספר יצא היתה השנה הכי קשה בחיים שלי. כל דבר שהיה יציב השתנה – המצב המשפחתי, העבודה, המגורים. כל מה שהאמנתי בו נשבר, כל מה שידעתי לגבי עצמי ומי שאני הופר. זה הרגיש כאילו מישהו הרים אותי, ניער אותי חזק ואז זרק אותי מראש מגדל גבוה. הייתי במשבר קשה, שרק היום, שנתיים אחרי, אני סוף סוף מתחילה להתאושש ממנו. אחד הדברים היחידים שנשארו יציבים בחיים שלי היא הקהילה הזו, האנשים האלו, אתם ואתן. בזכות הקהילה הזו נהייתי סופרת. בזכותה אני ממשיכה לכתוב למרות שזה כל כך כל כך קשה. הכנסים והקהילה הזו הם הבית שלי. אז תודה לכם ולכן.
ומילה אחרונה – בבקשה, אם גם אתם אוהבים את הקהילה הזו, תתרמו לה בחזרה: תתנדבו, תעשו חברות באגודה למדע בדיוני ופנטזיה, תהיו פעילים לאורך השנה כי יש המון תפקידי התנדבות, תהיו סגל ומתנדבין באייקון, בעולמות ובכנסים נוספים.
ואם אתם ואתן כותבות, אל תפסיקו.