סיפור הפטריאון החדש שלי, "חמישה ימים", פורסם במגזין "בלי פאניקה". בדרך כלל אני מעדיפה לכתוב פנטזיה, והיה מרענן וכיף לכתוב מדע בדיוני לשם שינוי. "חמישה ימים" עוסק באנשיה של מושבה על פלנטה מרוחקת ומבודדת, חלוצים ראשונים של התיישבות חדשה, שאבותיהם עזבו את כדור הארץ לפני מאות שנים, והדורות שקדמו להם בילו את כל חייהם בספינת דורות, בדרך לביתם החדש. המושבה עומדת להפשיר תאי השהייה שבהם מחכים הדור השני של המתיישבים, שיצאו מכדור הארץ מאות שנים אחרי ספינת הדורות המקורית, ועברו מסע נוח יותר בחיות מושהית ובשינה. ההחלטה להעיר אותם לעולם החדש ולחיים החדשים שלהם היתה מורכבת מאוד עבור המושבה, והסיפור עוקב אחרי נקודות המבט השונות והיחס האמביוולנטי של אנשי המושבה אל תאי ההשהייה וההחלטה להפשיר אותם.
אני רוצה להודות לקוראות ולקוראי הבטא: איילת דקל, בועז קרני, יעל זבולונוב, נועה לחמן, נוראל זאבי, ניבי נאור, ענבר גרינשטיין, ריקה טייכהולץ, ובמיוחד לליאת שחר-קשתן שגורמת לכך שאוציא רעיונות אל הפועל.
תודה גדולה גם לעורך הנהדר רמי שלהבת, שהסיפור יפורסם בעוד מספר ימים במגזין "בלי פאניקה" תחת עריכתו.
וכמובן, תודה לפטרונים שתומכים בי ומאפשרים לי להמשיך לכתוב לכם סיפורים.