"אוויר לנשימה" – סיפור חדש! (ועדכונים נוספים)

הסיפור החדש שלי, "אוויר לנשימה" מתפרסם במסגרת פרוייקט הסיפורים של כנס מאורות, ונכתב בזכות תמיכתם של הפטרונים והפטרוניות שלי בפטריאון.

פרוייקט הסיפורים השנה עסק בנושא איברים, וכל כותב/ת נתבקשו לבחור איבר ולכתוב עליו סיפור. אני בחרתי בריאות. הסיפור עוסק בעתיד בו כדור הארץ הוצף, היבשות טבעו ומרבית בני האדם עברו לחיות מתחת לפני המים.

תודה עצומה לעורך הנהדר אהוד מימון, למגיה אלעד אייזן, לקוראי וקוראות הבטא הנפלאים והמקצועיים שלי שמתגייסים לעשות בטא תוך כמה ימים לכמות טקסט עצומה, וכתמיד, תודה רבה לפטרונים ולפטרוניות שלי בפטריאון על תמיכתכם ותמיכתן בי, שעוזרת לי לכתוב יותר. הצלחתי לפרסם סיפור בהפרש של חודשיים מהסיפור הקודם שפרסמתי בפטריאון, וזה מופלא מאוד בעיניי.

כאמור, הסיפור מתפרסם במסגרת פרוייקט הסיפורים של כנס מאורות 2018 (אני מזמינה אתכם להציץ בפרוייקט הסיפורים של כנס מאורות ולהינות מסיפורים נהדרים שנכתבו על איברים אחרים!), שיתקיים בקמפוס גבעת רם בירושלים, ביום ה', 6.12. בכנס אשתתף בפאנל "נשים קטנות בחלל" יחד עם מאיה גרשוביץ, אורי ליפשיץ, ענבר מאירסון ודמיאן הופמן. הם יספרו לכם על יצירות קלאסיות שהם ימציאו במקום, ואני אכתוב קטעים מתוך או על היצירות האלו. יהיה מצחיק!

בנוסף, בהמשך החודש (יום ה', 20.12) אשתתף בכנס "נקודת מפנה" שיתקיים בבית ציוני אמריקה. נקודת מפנה הוא כנס לכותבים, כותבות ואלו שמעוניינים להיות כותבים וכותבות. השנה כל ההרצאות והסדנאות בכנס מועברות על ידי נשים, וזה מופלא ומגניב מאוד בעיניי. בכנס הסופרת מרינה ברלין ואני ננחה את סדנת הכתיבה שהעברנו בפעם הראשונה בהצלחה רבה בפסטיבל אייקון, "איך לאהוב את הכתיבה שלנו", ובה נתנסה בתרגילים שיעזרו לנו למצוא את הדברים הטובים בכתיבה שלנו ולהמשיך לפתח אותם, ואולי להינות קצת יותר מכל התהליך.

בין לבין ההשתתפות בכנסים, אפרסם בחודש הבא פוסט על הכתיבה של "הדרקון האחרון שלי". הפוסט נולד בעקבות שאלה על כתיבת הסיפור שעלתה בקבוצת הפטרונים הסודית שלי (לתומכים מעל 7 דולר), ואחרי שכתבתי מגילה ארוכה על כתיבת הסיפור המורכב הזה, החלטתי שהיא מספיק מעניינת כדי לשתף את כל הקוראים והקוראות.

בנימה יותר אישית, רציתי לספר לכם שבסוף השבוע הקרוב אני הולכת לשמוע לראשונה הופעה חיה של דר וויליאמס, זמרת פולק שאחד השירים שלה היווה השראה ישירה לכתיבת סיפורי "שומרי הערים" לפני המון שנים. השיר הזה נקרא Southern California Wants to be Western New York, ואם נהניתם ממנו ואתם מזדמנים לאיזור הכנרת בסוף השבוע, אולי שווה לכם לקפוץ לבקר בפסטיבל "סולם יעקב".

פורסם בקטגוריה סיפורים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *